פסק-דין בתיק ת"א 165626-09

בפניי תביעתה של אומנות השיפוץ החיצוני (2002) בע"מ (להלן - " התובעת" ו/או " הנתבעת שכנגד") לתשלום המגיע לה לטענתה ממר חיים טני (להלן - " הנתבע" ו/או " התובע שכנגד") בגין עבודות שיפוצים שבוצעו על-ידה, ותביעת התובע שכנגד נגד הנתבעת שכנגד, להשבת כספים ששולמו עבור עבודות שלא בוצעו וכן פיצויים בגין הפרת חוזה והוצאות שנגרמו לו עקב כך.

טענת התובעת בתביעה העיקרית :

1.         לדברי התובעת נחתם ביום 8.3.09 הסכם לשיפוץ חיצוני של בנין ברח' אלנבי 48 תל-אביב (להלן - " הבנין") תמורת 42,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

2.         לדברי התובעת, במהלך העבודות הוזמן מהנדס מוסמך לבנין והביע את חוות דעתו המקצועית כי יש להרחיב את העבודות מעבר לאמור בהסכם, שכן התגלו בבנין ליקויים מעבר לנחזה עובר לחתימת ההסכם.

3.         העבודות הנוספות אשר נטען ע"י התובעת כי היה צורך לבצען והן אינן בגדר ההסכם, היו קילוף הטיח והבטון, מילוי בטון חדש לכל שמונה המרפסות בבנין, במקום סיתות הקירות משכבות טיח רופפות וחלשות ולא יציבות בלבד.

4.         לטענת התובעת, הוסכם כי היא תבצע את העבודות הנוספות לפי חוות דעת המהנדס, ותהיה זכאית לתוספת של 22,000 ש"ח בתוספת מע"מ, מעבר לתמורה שנקבעה בהסכם. הסכמה זו, כך נטען, היתה הסכמה שבע"פ.

5.         לדברי התובעת סוכם כי בסיום קילוף ארבע מרפסות בבנין והתקנת רשת ברזל לתשתית עבור טיח ובטון חדש, היה אמור הנתבע לשלם לה סך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ מתוך הסכום של 22,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בעבור התוספות.

6.         לטענת התובעת היא ביצעה את העבודות המזכות אותה בסכום 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ ואף מעבר לכך, אך כשביקשה את התשלום התברר לה כי הנתבע אינו מתכוון לשלם סכום זה ואף מתכחש להסכמתו לתוספת למחיר החוזי כמפורט לעיל.

7.         בנוסף התברר לתובעת כי הנתבע דורש דרישות נוספות ובלתי סבירות שאינן חלק מההסכם בין הצדדים, כתנאי לתשלום, אשר עולות כדי הפרת ההסכם.

8.         לפיכך הפסיקה התובעת לבצע את העבודות והיא דורשת את יתרת התמורה המגיעה לה, לטענתה, לפי פירוט כלדקמן:

א. 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין עלות החזקת הפיגומים.

ב. 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ, כמוסכם בין הצדדים עבור קילוף 4 מרפסות והתקנות רשתות ברזל.

ג. 8,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין ביצוע חלק ניכר מביצוע העבודות המפורטות בסעיף 4 לתנאי התשלום בהסכם וכן עבודות נוספות שאינן כלולות בהסכם.

9.         לטענת התובעת, הנתבע חייב בתשלום סכומים אלו בשל הפרת ההסכם ומכח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הנתבע בתביעה העיקרית :

1.         הנתבע טוען כי בחר בהצעתה של התובעת לביצוע העבודות על פי ההסכם למרות היותה היקרה ביותר משום שכללה גם אחריות לעבודה למשך 10 שנים.

2.         לדברי הנתבע נחתם הסכם פאושלי בין הצדדים כאשר הנתבע עומד בהתחייבויותיו לביצוע התשלומים בהתאם לתנאי התשלום שבהסכם.

3.         לדברי הנתבע, כשבוע לאחר תחילת העבודות וכיום לאחר תחילת עבודות קילוף הטיח, התובעת הזמינה מהנדס לבנין, כאשר היא מבקשת מהנתבע שישא בתשלום שכרו, אשר להבנת הנתבע, ולאור העובדה שבהצעת המחיר הצהירה התובעת שמהנדס מטעמה מלווה את ביצוע העבודות, ומכך שההסכם הוא פאושלי, אמור להיות התשלום שביצע לשכרו של המהנדס, בסך 1,368 ש"ח, להיות מנוכה מהתמורה החוזית.

4.         לדברי הנתבע, התובעת דרשה לאור תוצאות בדיקות המהנדס, תוספת של 22,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אותו הוא סירב לשלם. הנתבע מאשר כי הסכים לשלם בונוס של 3,000 ש"ח בכפוף לסיום העבודות לשביעות רצונו ובהתאם למועד שנקבע בהסכם.